גירושין היא תופעה שכיחה בישראל. לעתים, מצליח הזוג לשמור על יחסים טובים תוך כדי ואחרי הגירושין, אך לעתים, הליך הגירושין מלווה בקשיים רבים, שממשיכים להתקיים גם לאחר כניסת הגירושין לתוקף. אחד מהקשיים שיכולים להיווצר הוא ניכור הורי – התנכרות של ילד לאחד מהוריו, ללא כל סיבה מוצדקת, ולרוב עקב "שטיפת מוח" ורצון מצד ההורה השני לכך.
בעקרון, אני חושב שתופעת הניכור ההורי אינה צריכה לקרות, ובמאמר זה אציג שלוש מחשבות על ניכור הורי בהליכי גירושין, כלומר דרכים שלדעתי יכולות להביא לסיום הניכור ההורי.
יש לזכור את תפקידו של האדם המנוכר
רבים ממקרי הניכור ההורי קורים עקב כעס גדול כלפי ההורה המנוכר.
כעס זה, עלול לגרום לילדים המתנכרים להוריהם לראות את ההורה המנוכר כאדם זר, וגם ההורה השני עלול לראות את בן זוגו לשעבר ככזה.
ואולם, הילדים צריכים לזכור שאותו אדם תמיד יישאר הורה שלהם, גם אם הם מתנכרים לו, וההורה השני צריך לזכור שמדובר באדם שתמיד יישאר ההורה השני של ילדיו.
על הילדים וההורה השני לזכור את התקופה בה הם חיו חיי משפחה שלמים, לצד ההורה המנוכר, את הדברים הטובים שעשה אותו הורה עבור בן זוגו לשעבר וילדיו, ולחשוב האם נכון להתעלם מכך לחלוטין.
אני מאמין שמחשבה עמוקה ורצינית על החיים לצד ההורה המנוכר בטרם הניכור, והדברים הטובים שעשה אותו הורה, תביא פעמים רבות לסיום הניכור ההורי.
בנוסף, אני מאמין שכל הורה מעוניין שילדיו יחיו חיים טובים ומוצלחים ככל האפשר. כדי ששאיפה זו תוכל להתממש, ההורים חייבים לשמש דוגמא אישית לילדיהם, ובמידה והילדים ייחשפו ליחס רע, קשה ועוקצני בין הוריהם, ששיאו הוא דרישה מצד אחד ההורים שהילדים לא ישמרו על קשר עם ההורה השני – יניחו הילדים שזו דרך ראויה לנהל יחסי אנוש, דבר שימנע משאיפת ההורים, ואולי אף משאיפת הילדים עצמם, להתממש.
ניתן להתייעץ עם איש מקצוע
ניכור הורי מלווה, או כאמור נובע, מרגשות קשים, הילדים כועסים מאוד וכל החשוב להם זה להיות בנתק מאחד מהוריהם. למרות רצון זה, הילדים לעתים מבולבלים מאוד.
ייעוץ ו/או טיפול אצל איש מקצוע, לרוב פסיכולוג, יכול להציג לילדים ואף להורה השני מעין שקיפות מצב מקצועית, שהם התקשו לראות עקב סערת הרגשות בה היו נתונים. מעבר לעובדה שלאיש המקצוע ניסיון רב בתחומו, הרי שאין לו היכרות מוקדמת עם המשפחה, ולכן אין חשש שבמידה והוא יטה לטובת צד מסוים – יהיה זה באופן שאינו אובייקטיבי.
שקיפות מצב שכזו, לצד כנות ושיתוף פעולה מלא מצד המשפחה, יכולים בהחלט לגרום למשפחה, ובפרט לילדים, לקבל החלטה שקולה יותר האם להמשיך בניכור ההורי או לא, ולעתים לגרום לסיומו של הניכור ההורי.
יש לחוקק חוק/ים בנושא ניכור הורי
אני מאמין שפעמים רבות, הילדים והוריהם מנצלים את העובדה שאין כל חוק בישראל האוסר ניכור הורי ו/או מציין את ההשלכות שיכולות להיגרם מכך.
לדעתי, חקיקה מסודרת בנושא תגרום למשפחות רבות להגיע להחלטה שקולה יותר האם בכל זאת יש צורך בניכור של אחד ההורים, ואם יהיו מי שיבחרו בכל זאת בניכור, הם יידעו מה תהיינה ההשלכות לכך.
בנוסף, חקיקה בנושא תגרום להורה המנוכר לדעת כיצד יוכל לפעול לאור הניכור, מה שיפחית את תחושת חוסר האונים בה נמצאים היום רבים מההורים שסובלים מניכור.
לסיכום, לדעתי תופעת הניכור ההורי לא צריכה לקרות, ואני מאמין שכמות מקרי הניכור ההורי תופחת משמעותית אם המתנכרים יזכרו את תפקיד האדם המנוכר ואת הטוב שעשה, ואם הם יתייעצו בנושא עם איש מקצוע, וכן אם הכנסת תחוקק חוקים בנושא ניכור הורי.
